מחשבה ותנ"ך


שני כוחות משמעותיים קיימים בעולמו הפנימי של היהודי המאמין. על פיהם הוא גוזר את אמונותיו, מפרש את עולמו, ואף מתנהל בחייו היומיומיים. כוח אחד הוא היסוד האנושי המוסרי המפעם בלב כל אדם, והכוח השני הוא היסוד הישראלי היהודי, הנענה לצו ה'. בין שני הכוחות מתקיימת זוגיות שאינה מובנת מאליה: לעיתים הם משתלבים בהרמוניה מופלאה, לעיתים הם ניצבים מקבילים זה לצד זה ללא נקודת השקה, ולעיתים הם מתנגשים באופן שאינו משתמע לשני פנים. גם בנפשותיהם של אבותינו, אבות האומה, רחשו זה בצד זה המוסר האנושי מחד, והמחויבות לדבר האל ולייעוד הישראלי מאידך. כיצד נהגו אבותינו כאשר נתקלו בסתירה שבין שני הכוחות? האם חשו בסתירה? וכיצד התמודדו עימה? ספר בראשית הוא סיפור ראשיתה של האנושות וראשיתו של עם ישראל, והוא התשתית שממנה עוצבה זהותנו. כשם שהמים הזכים ביותר בנחל הם אלה הסמוכים למקורו, כך אין טבעי מסיפורי הראשית להאיר ולברר את סוגיות היסוד המעסיקות את האדם המאמין מאז ועד היום. את קולך שמעתי עוסק בסוגיות בראשית בעקבות רבותינו הראשונים, מתוך אמון בתבונה האנושית שניטעה בנו, ומתוך אמונה עמוקה במוסר האנושי שהוטבע בנו על ידי יוצר האדם בצלמו. הרב יהודה גלעד הוא ראש ישיבת מעלה גלבוע ורב קיבוץ לביא. "מבחינה ערכית, חשיבותו של ספר זה היא בלהט המוסרי המפעם בכל דיוניו הפרשניים; ומבחינה עיונית, חשיבותו היא בדיונו היסודי והמקיף באחת השאלות הגדולות של תורת המוסר המקראי: האמנם מתבקש שהמוסר האנושי כפוף לגמרי למוסר האלוהי, או שבאורח מעט מפתיע, למוסר האנושי יש תוקף עצמי? תשובתו המשכנעת של הרב גלעד היא שבספר בראשית במלוא אורכו אכן ניתן תוקף תורני למוסר האנושי." – פרופ' אוריאל סימון

שאלת היחס שבין המוסר האנושי לבין דבר ה' – המפורש מפיו או כפי שבא לידי ביטוי בתורתו – עתיקת יומין היא, כבר מימיו של אברהם אבי המאמינים, שהטיח כלפי שמיא: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!". סוגיה זו פושטת צורה ולובשת צורה לאורך הדורות, לפי תנאי המציאות המשתנים והדרישות המוסריות המתחדשות והמתפתחות. ישיבת מעלה גלבוע חרתה על דגלה את העיקרון שדרכה של תורה, גם להלכה ולמעשה, היא "דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", והיא תובעת מאיתנו להיות קשובים לכל עוול ולכל מצוקה. על יסוד זה הוקם בה לפני שנים אחדות בית המדרש לתורה ומוסר, ששם לו למטרה לעסוק בעיון מעמיק בשאלות שבין תורה ומוסר, מתוך תפיסה של תלמוד המביא לידי מעשה. מעגלי תורה ומוסר, הספר המונח לפניכם, הוא קובץ מאמרים מפירות בית המדרש, פרי עטם של רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה. כיצד עלינו להתייחס לתפיסות מקראיות שנראות לנו בלתי מוסריות? מהו מקומה של האשה בתהליך הקידושין? האם יש מקום לוויתורים בהלכה לשם הרחבת מעגלי דורשי ה' לציבור כולו? מהו היחס הראוי של תלמידי החכמים אל הציבור? כיצד עלינו להתייחס לפגיעות בקטינים על ידי בעלי סמכות? בשאלות אלו ואחרות עוסקים עשרת המאמרים בקובץ זה, בהלכה, במחשבה ובעיון, ומכולם עולה כי דרישת התורה מעמנו היא לדעת את ה' וללכת בדרכיו, כדברי הנביא "כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאום ה'", וכאמרתו הזוהרת של הראי"ה קוק זצ"ל: "הרי המוסר הטבעי ברוחב מובנו הנהו דעת ה' באמת".